-

מה ההבדל בין רישיון נשק פרטי לרישיון נשק ארגוני?

ישראלים רבים מתעניינים בהוצאת רישיון נשק, אבל לא כולם יודעים שהמערכת בישראל מבחינה בין שני סוגי רישיונות שונים לחלוטין. רישיון נשק פרטי ורישיון נשק ארגוני. כל אחד מהם מיועד לקהל יעד אחר, כולל תנאי סף שונים, תהליך הגשה ייחודי וכללי שימוש מוגדרים. הבחירה בין המסלולים תלויה במטרה שלכם: האם אתם רוצים נשק אישי להגנה עצמית, או שאתם צריכים נשק במסגרת עבודתכם באבטחה? המכון הארצי מלווה מדי שנה אלפי מגישים בשני המסלולים, ובמאמר הזה נפרט את כל ההבדלים כדי שתדעו בדיוק איזה מסלול מתאים לכם.

רישיון נשק פרטי- הגנה אישית לתושבים זכאים

רישיון נשק פרטי מיועד לאזרחים שרוצים להחזיק נשק אישי לצורך הגנה עצמית. את הרישיון מנפיק האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון לאומי, והוא מאפשר לבעליו לשאת את הנשק באופן אישי. הנשק שייך לו, רשום על שמו, והוא אחראי עליו בכל עת.

כדי לקבל רישיון נשק פרטי, צריך לעמוד בתנאי סף ובנוסף באחד מהתבחינים שקבע המשרד לביטחון לאומי. תנאי הסף כוללים עבר פלילי נקי, מצב רפואי ונפשי תקינים וגיל מינימלי בהתאם לשירות צבאי. אחד התבחינים המרכזיים והנפוצים ביותר הוא מקום מגורים. כלומר, תושבים שגרים ביישוב שנמצא ברשימת ישובים זכאים לרישיון נשק של משרד הביטחון. תבחינים נוספים כוללים שירות צבאי בדרגת קצין או נגד, השלמת שירות צבאי מלא בדרגת רובאי 02 לפחות, מקצועות מזכים כמו חקלאי או מורה דרך, ועוד. המכון הארצי מבצע בדיקת זכאות ראשונית לכל פונה, מזהה את התבחין המתאים ביותר, ומוודא שכל המסמכים מוכנים לפני ההגשה. כך שהבקשה מגיעה לפקיד הרישוי שלמה ומוכנה לאישור.

רישיון נשק ארגוני: נשק לצרכי עבודה באבטחה

רבות ממשרות האבטחה בישראל דורשות נשיאת נשק, ולכן רישיון נשק ארגוני הפך לכלי חיוני עבור כל מי שרוצה לעבוד בתחום. סמכות הוצאת רישיון נשק ארגוני מופקדת בידי האגף לרישוי כלי ירייה במשרד לביטחון הפנים, במסגרת חוק כלי הירייה, תש"ט-1949. הרישיון מהווה תנאי מוקדם לעבודה בתפקידי אבטחה. ללא קבלתו מפקיד רישוי כלי הירייה, המאבטח פשוט לא יכול לבצע את עבודתו. הנשק אינו שייך לעובד אלא לארגון שמעסיק אותו, והעובד נושא אותו אך ורק בזמן שהוא ממלא את תפקידו.

טרם הגשת הבקשה לרישיון נשק ארגוני, על המבקש לעמוד בשלושה תנאי סף ברורים:

  • תושבות- על המבקש להיות אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל ששוהה בארץ שלוש שנים רצופות לפחות.
  • גיל- גיל 27 ומעלה, אלא אם סיים שירות צבאי (אז מספיק גיל 20) או שירות לאומי/אזרחי (גיל 21).
  • שפה- ידיעת השפה העברית ברמה של קריאה וכתיבה.

בניגוד לרישיון הפרטי, כאן לא נדרשת עמידה בתבחינים משתנים, מי שעומד בתנאי הסף רשאי להגיש בקשה מטעם מקום העבודה ולהתחיל את התהליך.

הטבלה המלאה: רישיון נשק פרטי מול רישיון נשק ארגוני

קריטריון רישיון נשק פרטי רישיון נשק ארגוני
למי מיועד אזרחים להגנה עצמית מאבטחים ושומרים במסגרת עבודה
בעלות על הנשק הנשק רשום על שם בעל הרישיון הנשק שייך לארגון המעסיק
תבחינים נדרשים חובה לעמוד באחד התבחינים: מקום מגורים ביישוב זכאי, דרגה צבאית, שירות קרבי, מקצוע מזכה ועוד יש לעמוד בתנאי הסף ובתוכנית ההכשרה
גיל מינימלי 21 לבוגרי שירות צבאי, 27 לאחרים 21 לבוגרי שירות צבאי/לאומי, 27 לאחרים
הכשרה מעשית הכשרה ומבחן ירי במטווח מורשה הכשרה עיונית ומעשית, 120 כדורי אימון, מבחן הסמכה של 30 כדורים עם ציון עובר 70%
חידוש ריענון בהתאם להנחיות משרד הביטחון הכשרת ריענון חובה כל חצי שנה
הגשת הבקשה באופן מקוון ישירות לאגף רישוי כלי ירייה באמצעות הארגון המעסיק או המטווח

תהליך הוצאת רישיון נשק ארגוני- שלב אחר שלב

תהליך הבקשה וקבלת הרישיון הארגוני מובנה וכולל מספר שלבים שצריך לעבור בהצלחה:

  1. מילוי טופס והגשת מסמכים- המבקש ממלא את הטופס הנדרש על ידי האגף לרישוי כלי ירייה, מצרף את כל המסמכים הנדרשים כולל הצהרת בריאות, ומגיש אותם לחברה המעסיקה או למטווח ההכשרה.
  2. ראיון אישי בלשכת רישוי- לאחר בדיקת תקינות הבקשה, המבקש מקבל מסרון לקביעת מועד לראיון באחת מלשכות הרישוי ברחבי הארץ.
  3. בדיקת כשירות נפשית- פקיד הרישוי שולח הפניה לאבחון פסיכולוגי באחד המכונים המורשים של אגף רישוי כלי הירייה. מטרת הבדיקה היא לוודא שרק בעלי הכשירות הנפשית יהיו רשאים לשאת נשק במסגרת תפקידם, וכדי למנוע מתן נשק למי שעלול לסכן את עצמו או את הציבור. מבקשי רישיון שנמצאו לא כשירים רשאים להגיש ערר.
  4. הכשרה במטווח מורשה- ההכשרה כוללת חומר עיוני וחומר מעשי, ומתבצעת במטווחים מאושרים בהתאם לאופי משימת האבטחה. את ההכשרה ניתן להתחיל רק לאחר העמידה בתנאי הסף, הגשת המסמכים ומעבר בדיקת הכשירות הנפשית. רק מי שעבר את המבחן העיוני בהצלחה ממשיך לאימון ירי של 120 כדורים ומבחן הסמכה של 30 כדורים עם ציון עובר של 70%.
  5. קבלת הרישיון- בסיום מוצלח של כל השלבים, המבקש מקבל רישיון וספח זמניים. בהמשך מונפק לו רישיון קבע באישור פקיד מטעם אגף כלי הירייה, שנשלח בדואר לכתובת המעודכנת. חברת האבטחה מבצעת שיוך ומתחילה את ההעסקה רק לאחר קבלת הרישיון והספח. לאחר מכן נדרשת הכשרת ריענון תקופתית כל חצי שנה.

מטווח
מתי לבחור רישיון פרטי ומתי ארגוני?

  • בחרו רישיון פרטי אם אתם רוצים נשק אישי להגנה עצמית, גרים ביישוב מתוך רשימת ישובים זכאים לרישיון נשק או עומדים בתבחין אחר, ומעוניינים בנשק שרשום על שמכם ונמצא אתכם בכל עת.
  • בחרו רישיון ארגוני אם אתם מתכוונים לעבוד באבטחה, שמירה או כל תפקיד שדורש נשיאת נשק במסגרת העבודה. הנשק יהיה שייך לארגון ותשאו אותו בזמן המשמרות.
  • שקלו את שניהם אם אתם עובדים באבטחה וגם גרים ביישוב מתוך רשימת ישובים זכאים לרישיון נשק. במקרה כזה תוכלו להחזיק רישיון ארגוני לעבודה ובמקביל רישיון פרטי להגנה אישית.

סיכום: הכירו את ההבדלים ובחרו את המסלול הנכון

ההבדל בין רישיון נשק פרטי לרישיון נשק ארגוני נוגע לכל היבט- מהמטרה ועד הבעלות על הנשק, מתנאי הסף ועד תהליך ההגשה. רישיון פרטי מעניק לכם נשק אישי שרשום על שמכם ומלווה אתכם בכל מקום, במיוחד אם אתם תושבי ישובים זכאים לרישיון נשק שעומדים בתבחין הגיאוגרפי. רישיון ארגוני מאפשר לכם לשאת נשק במסגרת עבודתכם באבטחה, עם תהליך הכשרה מקיף ומובנה.

בין אם בחרתם במסלול הפרטי ובין אם בארגוני, המכון הארצי מלווה אתכם בכל שלב. הצוות המקצועי בודק את הזכאות שלכם, מכין את כל המסמכים הנדרשים, ומוודא שהבקשה מוגשת בצורה מושלמת. אלפי ישראלים כבר קיבלו את הרישיון שלהם בעזרת המכון הארצי ואתם יכולים להיות הבאים בתור.

כן, אין מניעה חוקית להחזיק בשני סוגי הרישיונות במקביל. מאבטחים שגרים ביישוב מתוך רשימת ישובים זכאים לרישיון נשק יכולים להחזיק רישיון ארגוני לשעות העבודה ורישיון פרטי להגנה אישית בשאר הזמן. כל רישיון פועל באופן עצמאי עם נשק נפרד. הארגוני שייך לחברה המעסיקה והפרטי רשום על שם בעל הרישיון.

ברגע שמסתיימת ההעסקה בחברת האבטחה, הנשק הארגוני חוזר לארגון ובעל הרישיון מפסיק לשאת אותו. הרישיון הארגוני קשור למקום העבודה ולא לאדם עצמו. מי שרוצה להמשיך לשאת נשק לאחר עזיבת העבודה צריך לבדוק זכאות לרישיון נשק פרטי. למשל על בסיס מגורים ביישוב מתוך רשימת ישובים זכאים לרישיון נשק או על בסיס תבחין אחר כמו שירות צבאי.

אפשר לשאת נשק ארגוני גם אחרי או לפני העבודה  לפי חוק חדש שיצא בשנים האחרונות , כל עוד זה מאושר על ידי הקב"ט הראשי של המקום עבודה וכל עוד המקום עבודה סיפק ציוד מתאים לאחסון הנשק.

ההבדל נובע ממהות הרישיון. רישיון פרטי מעניק לאזרח נשק אישי להגנה עצמית, ולכן המדינה דורשת הצדקה ספציפית, כמו מגורים ביישוב מתוך רשימת ישובים זכאים לרישיון נשק, דרגה צבאית או מקצוע מזכה. רישיון ארגוני, לעומת זאת, ניתן למאבטחים שהנשק הוא חלק אינטגרלי מעבודתם. הצורך כבר מובנה בתפקיד עצמו. לכן מספיק לעמוד בתנאי הסף של תושבות, גיל ושפה.

הוצאת רישיון נשק כרוכה בתשלום אגרה למשרד לביטחון לאומי. מעבר לאגרה, יש עלויות נוספות כמו בדיקת כשירות נפשית במכון מורשה, הכשרה ומבחן ירי במטווח. ברישיון ארגוני ההכשרה מקיפה יותר, 120 כדורי אימון ומבחן הסמכה של 30 כדורים. ולכן העלות הכוללת עשויה להיות גבוהה יותר. (לפעמים מקום העבודה משתתף בעלות) המכון הארצי מציג לכל פונה את העלויות המדויקות והמעודכנות לפני תחילת התהליך.

תדירות החידוש שונה בין שני סוגי הרישיונות. ברישיון נשק ארגוני נדרשת הכשרת ריענון תקופתית כל חצי שנה. מי שלא מבצע ריענון בזמן מסכן את תוקף הרישיון. ברישיון פרטי, החידוש מתבצע בהתאם להנחיות המשרד לביטחון לאומי. בשני המקרים, משרד הביטחון בוחן מחדש את כל הקריטריונים בעת החידוש, כולל מקום מגורים, מצב בריאותי ועבר פלילי.

מי שגר ביישוב זכאי ומתכנן לעבוד באבטחה נמצא במצב אידיאלי, כי שני המסלולים פתוחים בפניו היות וכבר יש לו תבחין. ההמלצה היא להתחיל עם הרישיון הארגוני כדי להיכנס לעבודה מהר ככל האפשר, ובמקביל להגיש בקשה לרישיון פרטי על בסיס התבחין הגיאוגרפי. כך תוכלו לשאת נשק ארגוני בעבודה ונשק פרטי להגנה אישית בשאר הזמן. המכון הארצי מלווה מגישים שמנהלים את שני התהליכים במקביל ומוודא שהכול מתנהל בצורה חלקה.

0